פיברומיאלגיה ותסמונות שלרפואה אין מענה 

תסמונת פיברומיאלגיה
תסמונת פיברומיאלגיה נופלת תחת הגדרה של תסמונת שהרפואה לא יודעת מה הסיבות להופעתה ולכן אין לה תרופה ברפואה הקונבנציונלית.

אולם האם זה שונה מאוד ממחלות או תסמונות אחרים?



מהי פיברומילאגיה?

קבוצה של הפרעות המתאפיינות בכאב ונוקשות בשרירים, גידים ורצועות.

הכאב והנוקשות יכולים להופיע במקומות מסויימים (לדוג' שרירי הפנים, כתף) או בכל הגוף- נפוץ יותר בנשים. יכולה להופיע בכל גיל החל מגיל ההתבגרות.

המחלה לא נחשבת מסוכנת אך היא בהחלט מורידה את איכות חייו של החולה.

סיבתה כאמור, לא ידועה, אולם הרופאים מצביעים על גורמים שמעודדים התפרצותה: לחץ נפשי או פיזי, דכאון, חרדה, שינה לא מספקת, פציעה, חשיפה ללחות וקור, זיהומים מסויימים ודלקות מפרקים.

הרופאים ממליצים על הפחתת לחץ, תרגילי יציבה ומתיחה, שיפור שינה ושמירת חום גוף.

תרופות לא סטרודיאליות (לדוג' אספירין) בד"כ אינן משפיעות, במקרים קיצוניים מזריקים חומרי אלחוש לאיזור הכואב עם או בלי קורטיקוסטרואידים. כמו-כן רופאים נוהגים לרשום תרופות אנטי-דכאוניות לחולי פיברומיאלגיה במטרה להעמיק את שנתם וכך למנוע התפרצות או הדרדרות.



הומאופתיה ופיברומיאלגיה.

היתרון של ההומאופתיה בטיפול בתסמונת פיברומיאלגיה הוא שבהומאופתיה הטיפול ניתן על סמך הסימפטומים שהחולה מדווח עליהם ולא על סמך ממצאים פתלוגים. למעשה אין צורך לדעת את הסיבה למחלה על-מנת לטפל בחולה.

נשמע מפקפק? כלל וכלל לא.

הסיבות למחלות אינן דבר שניתן לראות בעין או באמצעים טכנים אחרים כל מה שניתן לראות הוא תוצאות של מחלה, גם אם בבדיקות מעבדה הצליח הרופא להתחקות אחר השתלשלותם של הסמפטומים, עדיין כל מה ניתן לראות זה סמפטומים.

לדוגמא' חולה שסובל מכאב ראש מיגרני, אפשר להגיד שהסיבה לכאב הראש היא שהעורקים שמגיעים לראש מתכווצים ואח"כ מתרחבים, פעולה שמפעילה את קולטני הכאב. אולם הגורם לכיווץ והרחבה לא ידוע.

אחד הגורמים עשוי להיות רמות נמוכות של סרטונין בדם, או התעוותות כלי דם (נדיר) אבל הסיבה לירידה ברמת הסרטונין או לעיוות בכלי דם לא ידועה.

וכך הלאה אם נמצא הסבר לאלו נמצא שגם הסיבה הראשונית שגרמה לו לא ידועה?.וכך הלאה.

עד מתי? עד שתאמר מילת הקסם גנטיקה, שכביכול יכולה להסביר הכל. אך למעשה לא מסבירה כלום.

גם כאשר מצוי אצל האדם הגן לחלות במחלה מסויימת- הוא לא חייב לחלות בה. מה הגורם אשר יקבע אם אדם בעל נטייה גנטית יחלה או לא? והאם אפשר למנוע אותה?

הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות היא ע"י השגת בריאות.

נשמע פשוט ואף מתחכם?

כלל וכלל לא. באומרי השגת בריאות אין אני מתכוונת להעלמת מכאוב או סמפטום. כוונתי לתיקון השיבוש הפנימי, שגרם לכל סמפטום אחר שקיים. וכל מה שקיים מלבדו הינו סמפטום ותו לא. אם כך הסיבה לכל מחלה, הינו שיבוש פנימי ותוצאותיו הם הסמפטומים.



נחזור כעת לפיברומיאלגיה, כעת אפשר כבר להבין מדוע אינה שונה מכל מחלה אחרת כאשר בוחנים את הדברים מנקודת מבט הומאופתית.

יתרה מזאת, כיוון שפיברומיאלגיה הינה תסמונת- כלומר קבוצה של סמפטומים המופיעים בד"כ יחד -כולם או חלקם, נקודת המבט מתרחבת מסמפטום אחד לקבוצה של סמפטומים הקשורים למערכות שונות. כלומר ההסתכלות נהיית יותר על האדם ופחות על האיברים. ההומאופת ימשיך וירחיב את ההסתכלות על האדם כשלם, ויקח בחשבון גם סמפטומים שאינן נופלים בהגדרה של התסמונת ולכן נחשבים בטעות למחלה אחרת אצל החולה. כמו-כן ילקחו בחשבון האיפיונים המיוחדים של כל סמפטום בנפרד: מתי הוא מורע מתי הוא מוקל, לאן הכאב מקרין, באיזה שעות, עונות, בשילוב עם איזה סמפטומים אחרים הוא מופיע וכו'. גם איפיונים של האדם ילקחו בחשבון: מה מזגו, האם הוא נוטה לעייפות ודכדוך, האם הוא אדם אנרגטי ופעלתן, האם הוא ביישן אולי דברן, נטיותיו מבחינת קור וחום, זיעה, שינה, אוכל, צמא, שעות, עונות?.וכו'.

הכל נלקח בחשבון ומתחבר לתמונת מחלה אינדבדואלית והוליסטית ואליה התרופה מותאמת.



פיברומיאלגיה כמו כל תסמונת, היא שם של קבוצת תסמינים. ההומאופת מתייחס לחולה בה , כמו לחולה בכל מחלה אחרת. התרופה אשר תימצא מתאימה לחולה אחד בפיברומיאלגיה, לאו דווקא תרפא חולה אחר שנופל באותה הגדרה רפואית, בגלל האינדבדואליות של התסמינים כפי שהם מופיעים אצל כל אדם.

לסיכום,

אין תרופה לפיברומילאגיה-

אבל יש תרופה לחולים בה, כלומר- לכל חולה אינדבדואלי שמוגדר כחולה בפיברומיאלגיה. תרופה הומאופתית אשר תתאים לו יכולה בהחלט לרפא אותו ולהשיב לו את איכות חייו. ויותר.